"קמליה" – שמוליק סוכרי
"קמליה", דימויי נשים באקוורל ושמן – שמוליק סוכרי, גלריית מרכז האמנויות הרב תחומי, הוד השרון, יוני 2014
"נטל לידיו שנהב בהיר ובקלילות רבה חרט ופיסל ועצב מתוכו דמות אישה יפהפיה, כפי שמעולם לא נוצרה מחומר"
(מתוך: אובידיוס, פיגמליון ופסל השנהב)
התערוכה "קמליה" מתמקדת בדימויי נשים בצבעי מים ואקוורל מתוך התבוננות במודל. העבודות הן בעלות אופי אוורירי ומהיר, כמעין שרבוט קליל.
ואכן, הציור הינו כטבע שני לשמוליק סוכרי, יליד מצרים, אשר עלה לישראל בשנת 1957. סוכרי חונן ביד מציירת, הוא מצייר משחר ילדותו, ועוד כנער זכה בפרסים על ציור. סגנון ציורו נוטה לריאליסטי, ומתאפיין בדקויות בתיאור אור-צל, נפחים ומרקמים, באופן המעורר התפעלות. סוכרי למד שנתיים אצל הצייר יעקב פינס בבצלאל; למד את תורת הצבע ואת הפיסיקה של הצבע והאור באוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק; והשתלם בקורסים באקדמיה לאמנות בפירנצה. עם זאת, הוא צייר אוטודידקט המתפתח באופן עצמאי ללא הרף. כאיש הייטק הבקי בתחומי הפיסיקה והצילום הוא נוהג לצלם את כל שלבי הציור ועורך ניסויים פיזיקאליים בסטודיו אותו הוא מטפח בהוד השרון.
קמליה היא אחת הדוגמניות אותן רשם וצייר סוכרי. ההשראה אותה נסכה עליו הפכה אותה לדמות המסמלת את חווית היצירה תוך התבוננות במודל. בסיפור המיתולוגי אודות פיגמליון וגלתיאה מסופר שהאמן יצר דמות בעלת מראה כה טבעי, עד כי הוא עצמו התאהב בה. באופן הניתן להקבלה, חתימת ידו של סוכרי לוכדת את תמצית האופי של הדמות אותה הוא מצייר, וכך כמו מוציאה לאור את יופיה הפנימי ומעניקה לה חיי נצח על בד הציור.