הרצאות

המבט המתענג

יצירת אמנות או סתם קשקוש?

סדנת הרצאות איכות לארגונים וחברות 

סדנה יחודית ומקורית המבוססת על המחקר שהוצג בספרי – קיר תשוקה: גישות לאוצרות פלורליסטית בישראל, שמטרתו המרכזית היא להביא לכך שאמנות פלסטית תהפוך מקור לעניין, תחביב, חלק איטגרלי מהחיים, ומוקד להנאה אמיתית עבור ציבור רחב הרבה יותר מאשר כיום. 

בשונה מהרצאות מקובלות בתחום האמנות, אשר עוסקות באמנים מפורסמים כגון מיכלאנג'לו, רמברנדט, פיקאסו ואחרים, סדנה זו עוסקת במידע בסיסי שנלקח כמובן מאליו ושאיש אינו שואל אודותיו, אולם המידע החסר אינו מאפשר הנאה עמוקה מהתבוננות באמנות. 

למשל, האמנות העכשווית הינה לעיתים קרובות מנוכרת, לא תקשורתית ולא מובנת, ומבוססת ברובה על תפיסה קונספטואלית, אולם מהי אמנות קונספטואלית? מהו מימזיס? האם תיאור ציורי מדוייק הוא סתם טכניקה? וכיצד בכלל מגדירים מהי אמנות?…

מטרת הסדנה להבהיר הגדרות ומושגי יסוד בשפת האמנות, ואף לתת לגיטימציה לכך, שלעיתים אכן מדובר בסתם קשקוש…

הסדנה הינה מקורית, עשירה וצבעונית, ומועברת באופן מעורר עניין, בהומור, ותוך מתן עידוד לביטוי עצמי והבעת דעה. 

נושאי הסדנה:

1. 1. כאן זה לא איטליה…  על מצב שדה האמנות בישראל
2. 2. קשקוש בגרוש…  –  מהי יצירה?  הגדרת האמנות
3. 3. "יש לי סימפתיה לאמנות קונספטואלית…"– מהי אמנות מושגית?
4. 4. לחפש את הנשגב בחסה וכרובית: משמעות המימזיס באמנות
5. 5. קודה ממקדת: היכן רואים אמנות?   סקירת מפת הגלריות בישראל – אופיין ומיקומן

חשוב לציין, שקיים קשר בין הנושאים, כאשר כל נושא מביא לשאלות אודות הנושא שלאחריו, ודיון בכל הנושאים יביא ליצירת כלים מהותיים להבנת אמנות והנאה ממנה. 

הסדנה חווייתית, מעשירה מאוד, ומעניקה עולם תוכן חדש למשתתפים, שעשוי לתרום לעניין נוסף בחיי היומיום.

משך התכנית כשלוש – ארבע שעות, אם כי ניתן להגמיש אותה בהתאם לקהל היעד.

ניתן לקיים הרצאה נפרדת של כל נושא כסדרה שתאריכיה יקבעו מראש.

ניתן לקיים את התכנית באופן חי או בזום.

לפרטים נא לפנות למייל: sadehnav@gmail.com   או בטלפון: 0542341019

הרצאות איכות (אפשרי בזום)

להזמנה, נא ליצור קשר במייל: sadehnav@gmail.com  

או בטלפון: 054-2341019

הרצאות יחודיות באמנות, אסתטיקה, מחשבה ותרבות קלאסית, וחקר ההשפעה וההתקבלות הקלאסית באמנות עכשווית ישראלית ובינלאומית. 

האמנות הינה שפה מתעתעת העמוסה בסמלים, מטאפורות, חידות וצפנים. המסר החבוי בדימוי האמנותי יהיה לעיתים אחר לגמרי ממה שנדמה למראית עין. הדימוי האמנותי הוא תולדה של עולם תרבותי שלם, וחקר האמנות הוא לפיכך תחום הקשור להיבטים רבים ושונים: היסטוריה, ספרות, פילוסופיה, מיתולוגיה, דת, חברה ועוד. פיענוח יצירת אמנות עשוי להעמיק את הבנת המציאות והכרת האדם את עצמו ואת עולמו.

ההרצאות הן פרי מחקר מעמיק לאורך שנים, ומזמנות חוויה אסתטית ואינטלקטואלית, בהיותן משלבות אמנות ותחומי תרבות שונים גם יחד.

תיבת פנדורה עם יהודה רחנייב

ראיון עם ד״ר נאוה סביליה שדה על ספרה ״סקס ועיר הגברים: יופי ומיניות ככלי אמנותי-פוליטי בעולם הקלאסי״, 1.10.23

עולם מיתולוגי בעידן דיגיטלי: העולם הקלאסי ואמנות ישראלית עכשווית

סדרת הרצאות של האגודה לקידום הלימודים הקלאסיים בישראל. ניתנה בתאריך: 5.5.2013

נערה מוזהבת ממתינה לגיבור

כנס יפו לחוף ימים. ניתנה בתאריך  19.9.20

נושאי הרצאות

יופי קלאסי – יש בכלל דבר כזה?

מהו “אידיאל היופי הקלאסי”? האמנם קיים אידיאל כזה? מהי מהותו? מהו הקשר בין היופי הפיזי והיופי הרוחני?  הרצאה זו מבקשת לענות על שאלות אלו ושאלות נוספות.

במהלך ההרצאה ינותחו יצירות אמנות מהתקופה הקלאסית, ויידונו סיפורים מיתולוגיים, משמעות מושג “היפה” בפילוסופיה היוונית ואופן ביטויו באמנות, ושאלת מהותו של “המכוער”.
 

 

הצעיף של פילומלה 
אריגים, רקמות, חוטים וצעיפים באמנות ובמיתוס הקלאסי ובאמנות ישראלית עכשווית

ביצירות אמנות רבות מהעולם הקלאסי מודגש מאוד אריג הבד המתואר בקו קליל ומסתלסל. סיפורים מיתולוגיים רבים מעמידים במרכזם את החוט, הצעיף והנשים הרוקמות, והאריגים המיתולוגיים והאמנותיים שזורים באשליות, בחכמה ובסמלים. הרצאה זו תעסוק בפיענוח המשמעויות הערכיות של החוט והצעיף בסיפור המיתולוגי וביצירת האמנות בהקשרים פוליטיים, חברתיים ומגדריים, ובאופן השוואתי לדימויי אריגים ומשמעויותיהם ביצירות של אמניות/ים בנות/י זמננו. 
בהרצאה יידונו עבודות של (לפי סדר א”ב): נלי אגסי, אניסה אשקר, גיל יפמן, סיגלית לנדאו, דבורה מורג, מירה מיילור, בתיה שני.
 

למה הם עירומים, בעצם?

העירום הגברי בפיסול ובציור היווני השפיע באופן מכריע על תולדות האמנות. פסל דויד של מיכלאנג’לו מבוסס על דמות האתלט היווני, והעירום הגברי, למעשה, הפך במובן מסויים לטריוויאלי.  הרצאה זו מבקשת לשאול שאלות אודות משמעותו של העירום הגברי, להעמיד בספק את הסיבות המקובלות לתופעת העירום באמנות היוונית, ולרדת לעומק המשמעויות וההקשרים החברתיים, המגדריים, הפוליטיים, הדתיים והפילוסופיים הנובעים ממנו. בין היתר, תדון ההרצאה בתפיסת הגבריות בעולם הקלאסי, הומואירוטיקה, ומסמני הגבריות בשפת הגוף והבעת הפנים.
 

חכמתו של טרזיאס: הגיל השלישי בפיסול הקלאסי וההלניסטי

הפיסול בתקופה הקלאסית התמקד בדמות הנער, עלם חמודות עירום ושרירי. הנעורים הועלו על נס, ואילו דמויות בגיל מבוגר כמעט שלא הופיעו. בתקופה ההלניסטית התהפכו היוצרות, ודמות המבוגר הפכה להיות דומיננטית בפיסול. הדמויות מוצגות כעת בריאליזם חד ונוקב, תוך הדגשת תווי פנים אינדיבידואליים, הבעה וקמטים, דבר שמעיד על אמירה שונה ומסרים אחרים.
מהי הסיבה לשינוי מוקד ההתעניינות? כיצד נתפס הגיל המבוגר בתקופה ההלניסטית? האם יש הבדל בין דימויי גברים לנשים?
הרצאה זו מבקשת לענות על שאלות אלו, תוך ניתוח דימויים בפיסול ההלניסטי והרומי והשלכותיהם על תפיסות העולם והמחשבה.

על אירוטיקה ואהבה אפלטונית

יצירות אמנות קלאסיות וסיפורים מיתולוגיים רבים הם בעלי אופי אירוטי וחושני, ואילו המושג “אירוטיקה” נתפס כערך רוחני וכמושג פילוסופי בעולם הקלאסי.

כיצד נעשה שימוש בעולם היווני הקלאסי בדימויים נשיים חושניים לצרכים פוליטיים?

מהו מקומה של אפרודיטה, אלת היופי והאהבה במערכת החברתית והפוליטית בעולם הקלאסי?

מדוע הקדיש אפלטון דיונים רבים לגבי טיבה של האירוטיקה ומשמעותה, מהי ״אהבה אפלטונית״, וכיצד ניתן לראות באירוטיקה ערך רוחני ודתי?

ההרצאה דנה בהיבטים האסתטיים, המגדריים והרוחניים של האירוטיקה בעולם הקלאסי, ובמהלכה משולב דיון ביצירות אמנות, קטעי ספרות וסיפורים מיתולוגיים.
 

 
קרדיט צילומים

האתלט קושר הסרט (Diadoumenos), העתק רומי למקור של פוליקלייטוס מסביבות 450-425 לפנה”ס, שיש, במוזיאון הארכיאולוגי באתונה Source: Own work Author: Benjamín Núñez González Public Domain https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0/deed.en

אישה טווה, קטע מציור על כד מסוג לקיטוס מאיזור אתיקה, 490 לפנה”ס, 21.5 ס”מ, במוזיאון הבריטי Credit line: 1873: purchased from Alessandro Castellani References: British Museum: online database: entry 399971 https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Woman_spinning_BM_VaseD13.jpg

הקורוס מ- Avavysos, שיש, 1.94 מ’, סביבות 530 לפנה”ס, במוזיאון הלאומי, אתונה Source: Own work Author: Zde Public Domain  https://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0/deed.en

דיוקן של משורר או פילוסוף (מכונה פסוודו סנקה), ברונזה, מאה ראשונה לספירה, המוזיאון הלאומי, נאפולי.   Source/Photographer: Marie-Lan Nguyen (2011) https://creativecommons.org/licenses/by/2.5/deed.en

בת ניובה, העתק רומי למקור מסביבות 440 לפנה”ס, שיש, מאיזור Horti Sallustiani, Palazzo Massimo alle Terme, רומא Author: Carole Raddato from FRANKFURT, Germany https://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.0/deed.en